top of page

למה בני נוער אוהבים ראפ




תחילה נסביר מה הוא הראפ.

הראפ הוא סגנון מוזיקה קצבי בו הזמר מבצעת שירה מדוברת בחרוזים על גבי מקצבים אלקטרוניים בדר''כ.

ראפ הינו ראשי תיבות:

RAP - Rytmic American Poetry


הראפ הינו חלק מתרבות ההיפ-הופ, תרבות אורבנית שהתפתחה בשכונות עניות בארה''ב בתחילת שנות ה-70. להיפ-הופ מס' מרכיבים כגון ברייקדאנס, גרפיטי, דיג'יי וראפ.

להיפ הופ כתרבות יש הרבה מרכיבים, סממנים, סמלים וערכים.

אותם מרכיבים הופכים אותה לתרבות – ולא רק סגנון אומנותי בו הוא מתבטא.

למעשה מדובר בדרך חיים שלמה הכוללת גם אופנה, דרך חשיבה, המושגים, דמויות מובילות ועוד.

ניתן לומר שישנם הקשרים ושפה משותפת בין שלל המרכיבים שונים.

לדוגמה:

ניקח לדוגמה שלוש דמויות אקראיות - נער שרוכב על סקייטבורד, בחור שעושה גרפיטי על קיר של מבנה נטוש ונערה מתבגרת שלמדה ברייקדאנס בעבר.

סביר מאוד להניח ששלושת הדמויות האלה אוהבות היפ-הופ, ומושפעות מהתרבות במידה כזו או אחרת ויוכלו למצוא תת תחומי עניין משותפים.

ניתן להוסיף לקבוצה זו גם אדם עם מקועקע בציטוט משיר של 2PAC, אישה עם אוזניות של חברת "ביטס" (שייסד דוקטור דרה) וגבר שלובש חולצות אוברסייזד וסניקרס.

בין כל האנשים שמניתי יש מכנה משותף - תרבות ההיפהופ.


***


ההיפ-הופ היא תרבות הנוער הפופולרית ביותר לפי נתוני השמעות בסטרימינג, מעקב אחר אומנים ברשתות החברתיות והרשמה לחוגי אומנות בטכניקות השונות.


הנה כמה סיבות למה בני נוער מתחברים לראפ:


א. הקצב

הקצב של הראפ מהיר יותר משאר השירים ותואם את קצב ההתבגרות מלאת האדרנלין והריגושים. הדבר הזה מאוד קשור לרוח התקופה. בני נוער כיצורים חיים שגדלו עם הסמארטפון ביד – הם מרגישים שזו חלק מהתרבות שלהם. היכולת לשים על עצמך סטיקר עם הלוגו הנכון ולהרגיש שאתה מדבר את אותה שפה, היכולת לעבור מלקרוא כתבה על כדורגל לבין לראות סרטון על חתולים ואז להזמין חולצה מאסוס, כל זה במהלך 3 דקות תמימות ברכבת – קשור לקצב שבו השיר שבאוזניות שלהם מנוגן.



ב. כמות תוכן גבוהה

כמות התוכן שנדחסת בשיר אחד, כמות המילים, היכולת לעבור בין נושאים, דמויות, זמנים – מאפשר לבני נוער להרגיש הרבה יותר רלוונטיות ובקצב של השיר הזה, שהוא מדבר אותם ואיך שהם חושבים.


ג. היכולת לייצר בקלות

היפ-הופ נולד מחיקוי ומסימפול (דגימה). הדיג'יי הראשון לא ידע לעשות מוזיקה, לא יכל ליצור בעצמו ומתוך החוסר הזה נולדה דרך ביטוי שמבוססת על חיקוי ושימוש בקיים כדי ליצור משו חדש. מיותר לציין שבדרך הזו מגיעים לתוצאות הרבה יותר מהר מטכניקות אחרות.

השיטה הזו שהם המציאו מאוד רלוונטית לתקופתנו – שבה אנשים משאילים רעיונות, לא מכירים את הנושא על בוריו אבל יודעים לתמצת אותו דרך ויקיפדיה לכמה משפטים ולהיראות כאילו הם מבינים בו.


ד. איזכורים

שירי ראפ מכילים הרבה רפראנסים (אזכורים) לשירים אחרים, מותגים ודמויות עכשוויות. הטכניקה הזו קשורה למהות הבסיסית בהיפ-הופ של לדבר בגובה העיניים ולשים הכול על השולחן - ככה שאפשר להגיד את השם של הפוליטיקאי שלא בא לנו טוב בתקופה האחרונה או לצטט משפט מגניב שנתקע לנו בראש מפרסומת. יש בזה משו מאוד אסוציאטיבי וטבעי, שלא קורה בסגנונות אחרים ישנים יותר. מרכיב נוסף הוא ה"שאוטאאוט" - לעשות כבוד, לתת קרדיט ולהגיד את השם של הבנאדם או הארגון שתמך ועזר לפרויקט כלשהו.






ה. ההיפ-הופ הפך למיינסטרים

ההיפ-הופ החליף את הרוק. הוא הסגנון השולט ומהוא גם מזין סגנונות אחרים כמו הדאנס והפופ. מאז ומתמיד נוער שמע המון מוזיקה והתרגש ממוזיקה יותר מקבוצות גיל אחרות. המורטוריום (זמן פנוי וחסר מחוייבות), הצורך בבניית זהות והתרגשות הנעורים הן הסיבות המרכזיות לחיבור החזק הזה.



***


נסכם ונאמר שבני-נוער בעידן של היום נמשכים לראפ כי הוא מתאים לדרך חיים שלהם, לאופן שבו הם רואים את העולם. בנוסף, ההיפ-הופ ממשיך להיות גורם תרבותי מעצב שמשפיע על כל המוזיקה, האופנה והשפה.

תהיו בטוחים שהחיבור בין נוער להיפ-הופ לא הולך להשתנות בקרוב.

78 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Kommentare


bottom of page