הופעה מיוחדת לחגיגות 30 שנות פעילות הלהקה.
ההופעה נערכה בלייב-פארק ראשל''צ בתאריך 24.9.22
שבק ס' זו מילה שעושה לי משהו בגוף. קצת קשה להסביר, אבל אם ננסה בכל זאת – אז אגיד שהיא מזכירה לי אינספור רגעים של גרוב שמניע את הילד הפנימי שלך לקפוץ ולעשות פוגו עם עצמך או לחילופין להסתלבט ולהרגיש שאתה יכול להיות הדבר הכי מגניב שקיים עם החרוזים הנכונים והחברים המרימים שאיתך.
במוצ''ש האחרון הגעתי לתת כבוד לחלוצי השופים בופים קטעים וסחתיינים, לעסקני השין ולהכריז על מלחמת מיקרופון הזהב.
לא האמנתי שהמקום יהיה כל כך מלא.
לא ראיתי פרסומים מוקדמים, עבודת יח"צ, שיר חדש, קידום ממומן או אפילו פוסטים מהחשבונות האישיים של חברי ההרכב. לא פורסם מופע חימום או אורחים מיוחדים - דבר שיכול להביא עוד אנשים בקלות (מה גם ששבק יכולים להביא כל אורח שהם רוצים).
אך למרות כל האמור לעיל - אי אפשר לזלזל בכוח של חלוצי הראפ הישראלי. להקה חד-פעמית שהתבגרה לנו מול העיניים. עם הסלנגים שהמציאו, עשרות הלהיטים הזכירים, האנרגיה ששרפה במות והשילוב בין גיטרות ההבי מטאל לסולנים הקופצניים.
הכוח של ההופעה הזו טמון קודם כל בכך שהפעם כל ההרכב המקורי מגיע, ובתוך כך החיבור עם מוקי שיצר לעצמו שם מאוד חזק בטופ של המוזיקה הישראלי כולל פריים-טיים טלוויזיה (הכוכב הבא, קארפול קריוקי). בנוסף האיחוד הזה בסימן 30 שנה, והראפ הישראלי במקום הכי טוב שהוא היה בו אי פעם אחרי אירועי ענק של ההיפהופ (שיגולה בלוק פארטי, כל הקופה) כוכבי ענק שעושים קיסריה והיכל מנורה (טונה ורביד פלוטניק בהתאמה) וגריפת פרסי סיכום שנה ברשתות הרדיו השונות.
מופע פותח - "איימאר סאונד"
סאונדסיסטם –2 דיג'ייז והייפ מאן. הרכב דאנסהול/רגאיי/ראפ שמביא סט משלב בין תיקלוט חי
של להיטים מוכרים לבין סולן שנותן על זה טייק שלו והפעלת קהל אינטנסיבית.
הרבה אנשים ניסו להבין מאיפה הם מזהים את הקול המוכר. התשובה: מהשירים האחרונים של טונה שהוא עושה להם הייפ. בעיקר בסוף של השיר "מזרח פרוע".
הסט כלל שירי היפהופ באנגרים ניינטיז, שירי ראפ ישראלי בגרסאות מיוחדות שהוקלטו עם השם של הסאונדסיסטם (טונה ורביד בעיקר).
מופע החימום הזה היה חמוד אבל קצת לא קשור. לדעתי להביא אומן כמו ג'ימבו ג'יי או פלד היה יותר נכון ומתאים לקהל.
הפקת הבמה והאירוע הייתה מושקעת ורצינית:
גב במה נייס מאוד ודגלים מוארים בצידי הבמה עם הלוגו של הלהקה
3 מסכי לד שהציגו זוויות אחוריות מהבמה וגם הרבה משחקים חמודים עם אימג'ים כמו להבות (המדינה בלהבות), שטרות (לבקש את הקש) ועוד, ובגדול איפשרו לחוות את האירוע בצורה מלאה.
במספר שירים עלה לבמה חיזוק של השלישייה הבכירה בארץ של הבראס סקשיין (חצוצרה, סקסופון וטרומבון)
לבוש - חמי עלה עם כובע מגניב ומשקפי שמש טיל, מירו עם מעיל עור וכובע בוקרים.
דגלי שבק ס' התנופפו על הבמה כל הערב, רקדניות שהחליפו אאוטפיטס, להביורי אש מעל הבמה וערימות מגברים כמו פעם.
***
טראקליסט:
1. שוב כאן
2. אימפריה
3. המדינה בלהבות
4. יהיה פיצוץ - באמת שהיה פיצוץ. גיא שמי (אינפקציה, מרסדס בנד לשעבר, להקת "לא" ועוד) עשה את הסולו וירד
5. תרימו ת'ידיים
6. האימפריה מכה שנית – נזכרתי איזה הוקים גאוניים יש להרכב הזה, " לאאני לא מפסיק אנלא מפסיק אני לא מפסיק – האימפריה מכה שנית")
7. סכנה לחברה – כולל הסימפול ההתחלתי של המורה בביצפר
8. יום שמש - נפתח ב"כל מי שעוסק במלאכת יד שירים ת'יד". ניכר שהחרמנות לא עזבה אותם, מתבטא בציטוט הטינאייג'רי האלמותי "מי בכלל צריך נשים?"
9. לבקש ת'קש - הפעלות קהל חמודות של מירו
10. בעסקי הש'
11. מפילים את הפצצה - עיבוד חדש, קצת האוסי
12. משיח - מהאלבום "פרה פרה" שקיבל פחות חשיםה
13. מלחמת מיקרופון הזהב - הרבה מוטיבים אנטי לוחמניים, לוחמים של אהבה ואומנות, קצת קומיקס, ילדים נצחיים ונפשות משוחררות
14. רק תגידי לי - מוקי לבד), סולו של פילוני שניהול אומנותית את המופע ובדר''כ לא מתפקד כליד גיטר, תפקיד ששייך לפלומפי בי
15. ילד ירוק – נפתח ב"תוציאו את כל הרפואי שיש לכם". מוקי מוריד חולצה ונימי שם בנדנה וחולצת הוקי.
יוסי פיין עולה עם חשמלית וסוג של טוקבוקס ווקודר מעניין. הגיטרה עם אפקט שדומה לקראר (כלי נגינה אתיופי). יוסי עשה קטע נגינה ערבי לא הכי ברור שהתפתח לשיר:::
16. שיר הג'אנגה ("לא תוכלו לשבור אותנו אלף ניידות").. הסתיים בפזמון של אריק סיני "אה אה אה אה אני ילד ירוק"
17. קרטון לילה – שיר מהאלבום "כנען 2000" שאחרי האלבומים שבק (7) ו"בעטיפה של ממתק" הביא תכנים יותר בוגרים, מודעים ובועטים. אכן שיר פוליטי שמחזיק מים עד היום ורלוונטי לתקופת הבחירות הלא נגמרת של המדינה
18. לשבט לקום - מוקי עם בית ראשון אש שקיבל עליו הרבה ביקורות כשהיה שופט בכוכב הבא ("תוכניות מציאות זה לא מציאה..")
19. כולם עושים את זה (שיר חדש) - נשמע כמו הפקה של האלבום הראשון וטקסטים של כנען 2000
הקרינו על המסך את הוידאו ארט מהקליפ – קולאז' מונפש ומתחלף של קופים בחליפות. השיר מכיל כהרגלם ציטוט משיר ישן מיתולוגי – והפעם מהשיר " מעשנים ביחד" של להקת תיסלם - "אם לכם מותר אז בטח שגם לי מותר"
20. לעוף כמו ציפור - לא הכרתי. מבום קרנבל. נשמע מעולהה. קצת חינוכיסטי ומבוגר אבל עובד.. קוריוז: כתבו במילות השיר קרדיט לפזמונאים הוותיקים שהם ציטטו. השיר הזה מראה בעיניי את הפוטנציאל המפוספס של ההרכב שהוציא 2 אלבומים אחרי תור הזהב שלו – "בום קרנבל" בשנת 2008 ו"פרה פרה" ב-2012. הרדיו לא השמיע ההרכב לא דחף מספיק והשירים לא הגיעו למקום הראוי להם. מזכיר מעט אגדות כמו אריק אינשטיין, שלום חנוך והיהודים שלא הצליחו עם אלבומיהם האחרונים.
21. תתקעו בחצוצרה – השיר הכי כיפי שאפשר. חמי החליף את הקטעים של פישי הגדול וקצת עשה חיקוי שלו
22. מכופף הבננות – גרסה מעט חיוורת בלי ההתחלה של הסקרצ', דבר שגרם לי לתהות למה לא היה בהופעה דיג'יי או מחשב? בפתיחת השיר מוקי הכריז בסטייל "השיר הזה נאסר להשמעה בכמה תחנות רדיו"
23. מספר אחד – אקפלה (ללא מוזיקה ברקע). משפט מקדים חמוד - ב"בהרכב הזה יש רק מספרי אחד, ארבעה מספרי אחד"
24. מביא אותה הפוך
25. אל תגידו לי - עשו פוגו על הבמה בהובלת נימי. איזה אנרגיות
26. אין כבוד
הדרן
27. מה שהיה היה – שיר שמסמפל את אריק הגדול. שיר שהיווה את החיבור המחודש של חברי הלהקה לפני כעשור ששם במרכז את היכולת לסלוח ולהתקדם הלאה
28. הקצב הוא המסר
29. אסאסנים
30. נופל וקם – איך לא. הלהיט הכי גדול של הלהקה, שימש כשם הנושא לסרט הדוקו המצוין של ירון בן-נון ובאופן כללי שיר אלמותי
***
אני נזכר כששמעתי את שבק בנעוריי. הם אמנם כבר לא היו פעילים אבל אצלי במערכת הם היו פעילים בטירוף. שילוב ייחודי של רוק, ראפ ורגאיי (לפעמים רק בוייב ובמנטליות). בכל שורה בכל ורס בכל שיר הם יצקו את הדי.אן.איי שלהם והביאו רוח שטות עם מרד נעורים, סלנג פנימי ורצון לעשות רעש, להתחרע ולתת בראש.
ברגע מסוים במהלך הערב חברים שלחו הודעות בקבוצת ווטסאפ נוסטלגית שלנו עם כל החבר'ה מפעם ושאלו מי בהופעה. באמת שלכמה רגעים חזרתי בזמן למסיבה בבית ריק ששמנו את "יהיה פיצוץ" ועפנו לחלל. וזו המחשה חריפה לכוח של המוזיקה לשמש כמעיין נעורים ובנק זיכרונות אישי וייחודי.
המופע הזה לא היה מושלם, אבל הוא היה מקצועי, מוקפד ומכבד מאוד את המורשת של הלהקה הענקית הזו.
הורגשה הכימיה מטורפת של הנגנים שמנגנים יחד שנים ויושבים מאוד מאוד טייט, לדוג' בסיום של השיר "יום שמש" שפלומפי (גיטרה) וג'יימס (תופים) נתנו סיום מטורף של תזמון וירטואוזי.
הם נתנו המון שירים ברצף, בלי הרבה קטעי דיבור, צחוקים מתוסרטים או הפתעות – הם שייכים לדור יותר אולדסקול שבו השירים הם העיקר, המופע לא מאוד בידורי וגם צריך לזכור שהם אורגניים ולמעט מוקי לא מופיעים המון ביחד או לחוד.
לא היה מחשב ודיג'יי – היה לי קצת מוזר שלא הביאו את השיפצור המתבקש הזה לשירים. המנהל המוזיקלי פילוני ושאר חברי ההרכב החליטו לשמור את השירים נקיים ונאמנים למקור, מה גם שתכל'ס המוזיקה שלהם לא נשענת על המרכיבים האלה.
בין סולני ההרכב הזה עברו הרבה מים בנהר. כמו כל סולני הלהקות בהיסטוריה - הם היו בפרונט היצירתי והתקשורתי (למרות המקרה הייחודי של להקה גדולה שמבוססת על חבורה שגדלה יחד). מירו וחמי עזבו את ההרכב והקימו להקה משלהם בשם "חלוצי החלל" שלא הצליחו כל כך. נימי נים הצטרך ואז עזב לערוץ הילדים, מוקי חמוש בפילוני כמפיק המוזיקלי יצא לקריירת סולו שמאוד הצליחה, ההרכב התפרק מס' פעמים וחזר לאיחודים בעוד כמה פעמים.
אני מאמין שהם נאלצו לוותר על הרבה אגו כדי לקיים את הדבר הזה, וגם להרוויח ממנו את אהבת הקהל, ההערכה, הפרסום המחודש ואת הכסף שמגיע. בניגוד ללהקות אחרות – הם מיקסמו את נושא החיזוקים. תפקיד ההייפ מאן בראפ הוא תפקיד שבמסגרתו ראפר נוסף שלא כתב את החומרים מצטרף לראפר המוביל ועושה איתו את סופי המשפטים. הדבר הזה נותן לקהל עוד אנרגיה ומקום להצטרף ובמקביל נותן לראפר המוביל אפשרות לנשום אוויר או לטעות תוך כדי ההופעה. הסולנים של שבק לדורותיה מאז ומתמיד עשו מזה מטעמים, נתנו המון חיזוקים והחלפות שורות והקפידו לעניין בכל רגע. מבחינתי זה היה תצוגת תכלית של סולני ראפ שעובדים יחד.
(מירו מדבר על זה מעט בפרק של יו הפודקאסט בו התארח לכבוד ההופעה).
נימי הביא הברקות של פרפורמר גאון - כמו שהחליף לאאוטפיט הנוסטלגי הכה מזוהה איתו (ועם ההרכב) בנדה וחולצת הוקי או כשעלה על אחד מעמודי התאורה בחלק אחר של ההופעה ודיבר משם עם הקהל. אני מרגיש פספוס על קריירת הסולו שלו.
מוקי הוא החוליה המקשרת, היחיד מבין הסולנים שנכח בכל האלבומים.
הוא החזיק את המופע הזה מבחינת הפרפורמנס. הוא זז וקפץ ודיבר עם הקהל וחייך וצעק. אסור לשכוח שמוקי הוא חבר ההרכב שזכה להכי הרבה הרבה הצלחה בקריירת הסולו שלו, זאת לאחר הרבה שינויים שעשה ושקיבל עליהם המון ביקורת – לדוג' להפסיק לעשות ראפ ולשיר שירים יותר רגועים / בלדות / רוק ישראלי כמו "ילד של אבא", הצטרף כאומן אורח לפסטיגל או שהתמנה לשופט ב"כוכב הבא".
למרות הטייטל המפציץ איתו לווה הקמפיין של קידום המופע - הם לא דיברו הרבה על נושא השלושים שנה. מעבר לזה – במופע כזה גדול וחגיגי נהוג לארח קולגות, אנשים שהיו איתך בדרך ושיתפו פעולה או אומנים שגדלו עליך. בערב הזה לא הביאו אף אורח למעט יוסי פיין שהוא לא אמן פרונט. זה הרגיש כמו פספוס או אפילו כמו חסכנות מסויימת.
בנוסף שבק לא סיפקו אף מידע על תכנונים להמשך – חוץ מהשיר החדש שהם הוציאו לקראת הבחירות.
ההשוואה לדג-נחש מתבקשת. הם בגיל דומה יחסית, מחלוצי ההיפ-הופ, עברו תחת השרביט של יוסי פיין והם עדיין מופיעים. ההבדל בין ההרכבים האלו הוא שהדג-נחש לא התפרקו ולא הפסיקו לעבוד לרגע.
ואולי בזכות הדג-נחש, שמראים איך אפשר להתבגר יפה בתור ראפרים שהתחילו את הז'אנר בארת - תוך כדי ההופעה עלתה לי המחשבה הבאה: יש לשבק ס' מקום בתעשייה גם בגילם.
משו שם מנצח את הזמן ועובד.
המותג של שבק ס' מאוד חזק, הם להקה שהגיעה לכל בית ובאמתחה מספר להיטי מדינה שהחזיקו ונשארו רלוונטיים במשך עשרות שנים. ולמרות שלא הוציאו מוזיקה חדשה, לא יצרו שת''פים מעניינים מדי ולא מופיעים פעם בכמה חודשים – הם קיבלו מקום של כבוד במוזיקה הישראלית.
עוד קצת על הפקת האירוע:
בדיעבד ראיתי פרסומים על הנחות לארגון המורים, אפליקציה של בנק הפועלים, כתבת שער ב-7 לילות ושיר חדש שהם הוציאו - מה שגרם לי להבין שכן נעשתה עבודה ברמת היח''צ וקידום המופע. עבודה אסטרטגית וטובה שמשום מה לא הגיעה אליי.
הקהל היה די מגוון – יכולתי לזהות הרבה חבר'ה בגילאי 30-35 פלוס בערך. מעט מאוד צעירים מהגילאים האלה, יחסית הרבה נשים, חבורות חברים שהגיעו יחד, חבר'ה עם לוק סטלני וקעקועים. ממש מעט הורים עם ילדים.
הלייב פארק נותן אחלה חווית צפייה. שמעתי טוב רוב הזמן (למעט רגעים בהם הגיטרות עלו על הסולנים).
היו דוכני מזון מסודרים ומתוקתקים.
ראיתי הרבה סוגי מרצ'נדייז (רבהחולצות, כובעים ותיקים)
מחיר הכרטיס (174 ש''ח לדשא ואני מעריך ש-250 ש''ח לחלק הקרוב לבמה) כך גם מחיר השתיה היה גבוה לטעמי - 30 ש"ח לשליש מהחבית,
ביציאה עמדתי בפקק כשעה תמימה.
המשטרה חסמה את אחת היציאות.
לא ראיתי שוטר שמכווין תנועה, לא ראיתי סדרן אחד שעושה מאמץ כדי שאנשים לא ילכו על הכביש כשכבר יש מכוניות שנוסעות. חבל מאוד שקבוצת הזאפה לא משקיעה בדבר הזה כי זה חלק חשוב מחווית המופע. ההופעה נגמרת כשאני בבית ולא כשאני יוצא מהאולם.
אז האימפריה שוב כאן, וחיילי השוף מפילים את הפצצה ועושים שמות על הבמות. הדרך ארוכה ומפותלת, ומאמין שעוד אשמע על שבק קמה ו(לא) נופלת.
כבוד הוא לי לכתוב על אלילי נעוריי
שבק ס'
תודה על ערב היסטורי
***
נכתב ע''י עומר חביב עבור "דאוןטאון סדנאות ראפ".
דאוןטאון היא חברת הפקה היוצרת תכני היפ-הופ במטרה להנגיש את התרבות
ואת כלי היצירה לבני-נוער ולקהל הרחב.
דאוןטאון מפיקה אירועים, סדנאות, תהליכי-יצירה, תכני וידאו, פודקאסטים ועוד
ערוץ היוטיוב המכיל מגוון תכני סיקור סצינת הראפ, טיפים לראפרים, דירוגים ועוד
"חומר מקומי הפודקאסט"
עומר חביב הוא ראפר וזמר יוצר תחת שם הבמה פלומר// Pellomar
פלומר באינסטגרם
פלומר בפייסבוק
פלומר בספוטיפיי
פלומר באפל-מיוזיק
פלומר ביוטיוב
תגיות
חומר מקומי, ראפ ישראלי, היפ-הופ ישראלי, היפהופ ישראלי, היפ הופ ישראלי, היפ הופ בעברית, ראפ בעברית, אלבומים, אלבומי ראפ, ריאקשן, טופ 5, שמנו אוזן, טיפים לשיפור בראפ, קורס ראפ, סדנאות יצירה, הפקה מוזיקלית, קבוצת ראפ, אקפלה,
סדנת ראפ, סדנאות ראפ, סדנאות כתיבה, סדנאות נוער, פעילות מגניבה לנוער, הנחיית ראפ, פעילות ראפ, סצנת הראפ בישראל, ראפ בישראל, ראפרים, ראפריות, דמות הראפר, נשיות בהיפ-הופ הישראלי, גבריות בהיפ-הופ הישראלי, אלבומי ראפ ישראלי
טונה, רביד פלוטניק, זי.קיי, בזי בי, צוקוש, חן פורתי, טדי נגוסה, וייב איש, עדן דרסו, רון נשר,
נופל וקם, חי מיום ליום, סאבלימינאל והצל מארחים את מומי לוי
ילד רחוב, הפינאלי, סאבלימינאל והצל, מה נעשה, ששירת הסטיקר, קפה וסיגריה, בור ועם הארץ, תוך כדי תנועה, המזרח הפרוע, זה הזמן, אוטובוסים, עדן דרסו, שיגולה רקורדס, כהן, ג'ימבו ג'יי
חליפות, הדג-נחש, חסידה צחורה , י''א 2 , שלום כיתה א', אזיקים על הידיים, טדי נגוסה, באתי ממך, מוקי, שמע ישראל, רוק 30, נופל וקם, שבק ס'
טיפים לראפ, ערוץ הכיבוד, סימפולים, דיסים, באטל ראפ ישראל, סימה נון, אקו, הדר פרג'ון, פלא-אוזן, סיקור הופעות, וייב-איש, שלם, סדנאות לנוער, סדנת ראפ, סדנאות ראפ, לימוד כתיבה, תהליך יצירה, הפעלת מוזיקה, סדנה מגניבה, סדנה לנוער, סדנה מומלצת לנוער, יצירת שיר ראפ, לכתוב ראפ, כתיבת ראפ, ביטים, לימוד ראפ, היפ-הופ וראפ, סדנאות אומנות, סדנאות מוזיקה, ברייקדאנס, גרפיטי, ביטבוקס, תנועת תרבות, פסטיבל אומנויות, מילון מושגי היפ-הופ, מילון ראפ, מילון מושגי ראפ, מילות ראפ, מילון היפ-הופ, מילון מושגי היפ-הופ
***
Comments