למה ההיפ-הופ הצליח כל כך?

ההיפ הוא תופעה תרבותית בת 50 שנה

זרם אומנותי תרבותי שהשתלט על העולם

ונוגע במוזיקה, ריקוד, אומנות פלסטית, אופנה, שפה ועוד

במאמר זה נתמקד בעיקר בראפ, הביטוי המוזיקלי של מוזיקת ההיפ-הופ

אז למה ההיפ-הופ הצליח כל כך?

הנה הסיבות

1. כל אחד יכול

סופסוף לא צריך הכשרה מוזיקלית עמוקה כדי ליצור שיר.

המדיום החדש יותר נגיש,

בנוסף, בהיבט ההפקה - יותר זול וקל ליצור ולשחרר חומרים חדשים.

העובדה שעובדים עם ביטים מוכנים מפשטת את התהליך

גם יוצרי הביטים, המפיקים המוזיקליים - עובדים עם לופים, סמפלים וסאונדים דיגיטליים מוכנים. אין צורך להקליט כלים חיים ולהביא נגנים לייב

2. שפה פשוטה

בראפ יש שימוש מוגבר בסלנג, השפה המדוברת כולל ביטויים מוכרים ועכשוויים. צורת הביטוי אמורה להיות אינטואיטיבית וקלה להבנה. גם אם לעיתים יש מילה גבוהה או דימוי מתוחכם, רובו של הטקסט יהיה כזה שיוכל להיות בשימוש יומיומי.

ישנם גם מושגים שהושרשו דרך ההיפ-הופ - לדוג' "קל" של סטטיק ובן-אל או "אינעל דינאק העולם" של רביד פלוטניק

3. שינוי הגבולות של שיר

דרך ההיפ-הופ התבצעה מתיחת הגבולות למדיום של שיר. הגיעה תשובה חדשה לכמה טקסט מותר להכניס בשיר אחד. בעקבות הקצב המהיר היותר קרוב לדיבור - יש מקום ליותר מלל ותוכן. בנוסף, נוצרה הזדמנות להכניס תכנים חדשים שלא נמצאו בשירים עד אז - לדוג' עיסוק בתכנים של גזענות, אלימות, הערצה מסוכנת, מחאה נגד הממסד ועו'

4. מחאה

מאז ומתמיד מוזיקה שנוצרה ע''י צעירים יצרה משיכה לאומנות החצופה והחתרנית. באופן כללי אנשים נמשכים אל מה ששובר מוסכמות, מה שאסור לדבר עליו. זו אחת הסיבות שסקס מוכר, כי זה דבר שלא מדברים עליו בתכנים הממלכתיים שמייצרים או נותנים פלטפורמה לרוב התוכן שאנו נחשפים אליו.

סטייט אוף מיינד של התנגדות לממסד, מרד, תנועת נגד לדיכוי, להצביע על עוולות

5. אותנטיות

ההיפ-הופ מביא אמת לא מפולטרת. דיווח ישיר של המציאות.

אחד מאמות המידה הראשונות לאיכות הראפ היה כמה הראפר "קיפ איט ריל" - שומר על זה אמיתי ואותנטי או הולך למקום פופי ומדבר על תכנים שרחוקים מהחיים שלו רק כדי לזכות ליותר תשומת לב.

בניגוד לז'אנרים אחרים, בהם הזמר מעסיק כותבים ומלחינים ורק מבצע את השיר בקולו - בראפ מי שכותב הוא גם מי שמבצע.

בהמשך ישיר, הכותב מביא מרכיבים מסיפור חייו כגון המקום בו גדל, שמות של אנשים שהכיר ומקרים שקרו לו ולחבורה שלו.

6. חיבור לשפה אומנותית רחבה יותר

ההיפ-הופ הוא תרבות רחבה עם הרבה סוגים של ת ז'אנרים - ראפ, דיג'יי, ביטבוקס, גרפיטי, ברייקדאנס ועוד

האופנה הוא ביטוי חשוב בכל תרבות. הצורה שאנשים מתלבשים ומעצבים את בתיהם קשורה מאוד לאומנות שהם צורכים - מוזיקה, מחול, תיאטרון, קולנוע ועוד

ננסה להמחיש את החיבור בין אופנה לראפ.

לדוג' שימוש מחודש בדברים מהעבר הוא תפיסה אומנותית מובילה בהיפ-הופ. רבים לא יודעים, אך הסיבה ללבישת בגדים הגדולים בכמה מידות - מגיעה מזה שבשכונות העניות של ארה''ב האחים הקטנים לבשו את הבגדים שהאחים הגדולים השאירו להם.

נסביר איך השימוש המחודש בפריטים מהעבר מתבטא באופנה ו

באופנה אפשר לראות את המחשבה הזו ביד שניה, שילוב פריטי וינטג' או רדי מייד (יצירה חדשה המשלבת חלקים מפריט/ים ישנים)

במוזיקה אפשר לראות את זה ברפראנסים וסימפולים - לקחת משפט משיר אחר ולשלב אותו בקולך בשיר החדש או לחילופין לקחת דגימה משיר ישן ולשלב אותה בהפקה.

7. צמיחת תרבויות מקומיות

ההיפ-הופ התחיל בארה''ב, שהיא השוק העיקרי שמכווין את התרבות העולמית. זו השפה האוניברסלית והתרבות שמייצאת הכי הרבה מוזיקה לשוק העולמי. עם הזמן התפתחו תרבויות מקומיות לראפ, בשפה ובנראטיב של אותה מדינה.

לדוג' בישראל עם הזמן גדלו יוצרים שהתבגרו עם ראפ ישראלי בראש ובאוזניים ויצרו מוזיקה חדשה, עסקים ופלטפורמות חדשות לביטוי ופיתוח של התרבות.